מעצב על היפני הגאון איסי מיאקי הוציא בשנת 1993 קולקציה חדשנית בשם -Pleats Please Issey Miyake.
הקולקציה התבססה על טכנולוגיה יחודית שפיתח לייצור בדי פוליאסטר בקפולים חדים - היחוד הוא בכך שהבגדים קודם כל נגזרים ונתפרים ורק אחרי כן מקבלים את הקפלים. שילוב החומר והטכנולוגיה היחודיים איפשרו משחק אינסופי בגוונים ותנועה חופשית ויפהפיה על הגוף.
הרעיון מאחורי הקולקציה היה ייצור פריטי לבוש המשלבים פונקציונליות (קלים, לא מתקמטים, אין צורך בניקוי יבש, וניתן לקפל אותם לגודל קומפקטי) שהם גם נוחים ויפים ובכך להתאים אותם לחיי היום יום של נשים מודרניות. הקולקציה שיקפה את התפיסה הבסיסית של איסי מיאקי ש"עיצוב הוא לא לפילוסופיה, אלא לכל החיים", והמשיכה להתפתח בכל שנה מאז.
משנת 2005 שיתף איסי מיאקי פעולה עם המעצב הגרפי טאקו סאטו שהיה אחראי על הדימויים הויזואלים של הקולקציה.
במהלך השנים הם יצרו קמפיינים מבריקים שלוקחים את הקולקציה לעולמות החי, הצומח ועוד, ומדמים עם הפריטים המקופלים פנטזיות ויזואליות יפהפיות.
שיתוף הפעולה המתמשך ועוצר הנשימה בין שני המעצבים - יצר קמפיינים קריאטיבים מבריקים שהפיחו חיים בבדים - והפכו אותם מאובייקטים דוממים למושכים וחיים ממש. נוצר משחק מתעתע וסוריאליסטי, המדגיש את יכולתם של הבדים המהפכניים - זרימה, גמישות, יופי וצבעוניות.
לכבוד חגיגות עשרים שנה לקולקציית הבגדים יצא ב- 2012 קמפיין ״הפי אניברסרי״ מיוחד שזכה בפרסים. בקמפיין מוצגים אובייקטים אכילים שבמבט ראשון לא מסגירים את היותם עשויים בד ובכך מודגשות הורסטיליות של הטכניקה שמציע מיאקי וגם העובדה שאוכל ובגדים קשורים שניהם לגוף האדם.
סאטו מספר שרצה ליצור משהו שמעורר תגובה חושית, משהו בסגנון- ״ זה נראה טעים, אני רוצה ללבוש את זה״. לייצר השוואה בין התשוקה לאופנה והתשוקה לאוכל.
למרות שגיל הקולקציה נושק כבר ל- 30, היא זוכה לעדנה מחודשת בשנתיים האחרונות, ובמהלך ימי הקורונה, יש מי שבחרו (ויכלו להרשות לעצמם) להפוך אותם לבגדי הבית הנוחים החדשים שלהם. דור מעצבים חדש שמגלה את pleats please. תוכלו לקרוא על כך על בכתבה הזו.