הרשתות החברתיות הן תופעה צעירה וחדשה יחסית, וכל דבר שמתפרסם בהן הופך רלוונטי כ״שלג דאשתקד״ אחרי יום או יומיים. אבל מדהים שדווקא בהן אפשר למצוא אוצרות ולקבל השראה מדברים שקרו לפני שנולדנו אפילו, ושלא היינו כל כך בקלות פוגשים בדרך אחרת.
לתיקים של Enid Collins התוודעתי בזכות חשבון האינסטגרם של Victoire de Castellane - המנהלת הקריאטיבית של תכשיטי Dior, שהעלתה תמונה של אוסף תיקי ה״אניד קולינס״ שלה.
התמונה היפנטה אותי - וחשבתי שמצאתי אוצר, ושאני חייבת לחקור מה עומד מאחורי העושר הויזואלי והנוסטלגי הזה, שויקטואר (איזה שם יפה) כל כך אוהבת לאסוף :) ואכן התוודעתי עוד ועוד לעולם עשיר ומקסים - קפסולת זמן משנות השישים והשבעים האהובות של המאה הקודמת, ולאישה יוצרת ויזמית שהיא השראה גדולה.
ודרך אגב, מאוד מעניין שהאישה שעומדת מאחורי קווי עיצוב התכשיטים עם אבני החן מהקולקציות היוקרתיות ביותר בעולם שואבת השראה ורוחשת הערצה שכזו לאישה שעיצבה עם אבני חן מדומות זולות עיצובים מתוקים במחיר שווה לכל כיס. אני מוצאת את הקשר הזה יפהפה ומעורר השראה בפני עצמו, ומעודדת אתכם להביט מקרוב בהשתאות במלאכת המחשבת הצבעונית והעליזה של תכשיטי דיור בעיצוב דה קסטלן.
אניד קולינס ובעלה פרד קנו חווה קטנה בטקסס לאחר מלחמת העולם השניה. היא למדה עיצוב אופנה ואמנות והוא למד הנדסה ועסק בפיסול כתחביב. הם חיפשו דרך להגדיל את הכנסתם מהחווה, ואניד התחילה לעצב תיקים בבית, על שולחן המטבח, כשפרד בעלה מסייע לה בעבודה הטכנית - עיצוב המחברים למשל.
התיקים הראשונים היו עשויים חומרים יקרים מאוד - עור למשל, או כותנה מיובאת, ועלותם היתה גבוהה, אך מהר מאוד הגתה אניד רעיון נהדר - תיקי קופסאות עץ, שהעלות שלהם היתה נמוכה יותר וזמינה לכל כיס. (לאחר מכן נוספו גם תיקי קנווס, אך בפוסט זה אתמקד בתיקי הקופסה בלבד, פשוט כי הם הרבה יותר קולעים לטעמי).
הרבה מאוד עיצובים - למעלה מ 100, הופיעו על גבי שני סוגי התיקים שהיו מעוטרים בעיצובים ברוח התקופה, עם הדפסים, ציורים, שיבוצים של אבנים בוהקות, פאייטים, חרוזים ופריטי פרזול עדינים.
התיקים הראשונים יוצרו ב 1959, ולאחר כמה זמן היצור עבר למפעל אמיתי, ואפילו שניים, כי אי אפשר היה לעמוד בביקוש מהסטודיו הביתי. התיקים זכו לפופלריות גדולה מאוד ונמכרו ברוב חנויות הכלבו הגדולות במדינה. חשוב לציין שעל אף עושרים הויזואלי וריבוי הפרטים והקישוטים, הם לא היו תיקי ערב, אלא נועדו לשימוש יומיומי.
ההשראות לעיצובים הגיעו בעיקר מעולם הטבע - ציפורים, טווסים, דגים, סוסים, עצים , פרפרים, ינשופים ופרחים, וכמובן מחיי החווה בטקסס ומעולם הפרשים והסוסים. ומכיוון שיש יותר ממאה עיצובים שונים - אלמנטים אלה חוזרים ברובם בוריאציות שונות ומלאות הומור.
בשיא הפופלריות שלהם נמכרו גם ערכות לעיצוב עצמי של התיקים, אך ככל הנראה קשה מאוד להשיג אותן כיום.
כיום נחשבים התיקים לפריטי אספנות יקרים ונוסטלגיים ויש כמובן (והיו מההתחלה) גם חיקויים.
אחד העיצובים הפופלריים, שהופיע בגרסאות רבות וצבעוניות הוא ה money tree.
ב- 1970 מכרה קולינס את החברה ל- Tandy Leather Corporation שהמשיכו בייצור התיקים, אך שינו את הלוגו ואת החתימה על גבי התיקים.
והנה הסבר קצר איך אפשר להבדיל בין תיק מקורי מהתקופה של קולינס לבין תיקים מאוחרים יותר: על התיקים המוקדמים יותר התנוססה החתימה עם שמה המלא של קולינס, לרוב גם בציון השנה, או רק לוגו של ראשי התיבות ec או c. התיקים שיורו תחת Tandy נושאי את הכיתוב Collins of texas או רק C באות גדולה.
כך נראו תיקי הקופסה מבפנים: מראה קטנה, והקדשה - קושט בעבודת יד בשבילך!
אניד קולינס בסטודיו שלה
כל תמונות התיקים בפוסט מאתר זה